בידוד תרמי ומסה תרמית

בידוד תרמי

בידוד תרמי ומסה תרמית הם מאפיינים תרמיים של חומר. יכולת בידוד תרמי של חומר נמדדת על ידי ערך הנקרא "מקדם ההתנגדות התרמית" המבטא את יכולתו של החומר לעכב מעבר חום דרכו. ככל שההתנגדות התרמית גדולה יותר החומר יהיה בעל כושר בידוד טוב יותר.

לאוויר יכולת בידוד גבוהה, מכאן שככל שחומר כולא בתוכו יותר אוויר, כך מקדם ההתנגדות התרמית שלו גבוה יותר. עם חומרים מבודדים נמנים: קל-קר (לוחות פוליסטירן מוקצף), בטון תאי משופר (איטונג), צמר סלעים, צמר זכוכית, טיח תרמי ועוד.

המועצה הקימה את פורום חברות הבידוד, לפרטים לחצו כאן

לקורסים בנושא ולהכשרות נוספות לחצו כאן

לרשימת חומרי הבידוד בקטלוג לבנייה ירוקה לחצו כאן

כמות השקעת האנרגיה הנדרשת כדי לשמור על תנאי נוחות בחלל מסויים, עלי ידי מיזוג למשל, קשורה ישירות ליכולת המעטפת להתנגד למעבר חום. לכן מבנה המבודד היטב יוביל להפחתת הצורך בשימוש במערכות מיזוג ולחסכון אנרגטי.

לעומתו, מסה תרמית מייצגת את יכולת אגירת החום של חומר, והיא עומדת ביחס ישר לצפיפות החומר. עם חומרים בעלי מסה תרמית גבוהה נמנים: אבן, בטון, זכוכית, מים.

בעוד שחומר מבודד לא מאפשר מעבר של חום, מסה תרמית קולטת את החום ומשנה טמפרטורה באיטיות ובהדרגתיות. מכאן שנוכחות של מסה תרמית תעכב מעבר אנרגיה.

שימוש מושכל המנצל את מאפייניו של כל חומר ומביא לחסכון אנרגטי, הוא זה המשלב בין חומרים מבודדים (בעלי בידוד תרמי) לבין חומרים בעלי מסה תרמית . ביחד, הבידוד והמסה, מאפשרים צמצום של משרע הטמפרטורה במשך היום, וכן יצירת פער זמן בין שינוי הטמפרטורה מחוץ למבנה לבין השפעתו בתוך המבנה.

ישנה חשיבות רבה למיקום היחסי של סוגי החומר בחתך הקיר: כדי שהמסה תווסת את האקלים הפנימי של הבניין, וגם תהיה מבודדת מעומסי האקלים החיצוניים, היא חייבת להיות בצד הפנימי של הקיר.

ל"מדריך הבידוד לדייר" לחצו כאן