סגירה
צרו איתנו קשר

המועצה הישראלית לבנייה ירוקה
המסגר 52, תל-אביב 6157302-לחץ לדרכי הגעה
כתובת למשלוח דואר: ת.ד.57395, תל-אביב 6157302
טל 03-7365498 | פקס 03-7365496
info@ilgbc.org

* שדות חובה
שליחה

הסכם האקלים- הטוב, הרע והלא נודע

מבט מפוכח על הסכם האקלים שנחתם בפאריז ותרומתה האפשרית של הבנייה הירוקה

ועידת האקלים שהתקיימה בפריז בנובמבר 2015 הייתה המושב הבינלאומי ה -21 שעסק בנושא שינוי האקלים העולמי. כלומר, במשך 21 שנים עומד הנושא בדיון ציבורי גלובאלי. בוועידה הנוכחית נחתם הסכם מחייב וכלל עולמי בנושא הפחתת פליטות של גזי חממה, עליו חתומות 195 מדינות, ואשר נועד להגביל את התחממות העולמית לתוספת של 2 מעלות צלזיוס לכל היותר עד לשנת 2100.

הטוב בהסכם:
ההסכמה הבינלאומית – ההשתתפות חסרת התקדים של מנהיגי העולם, שיתוף הפעולה בין ארה"ב לסין לאחר מחלוקת רבת שנים, כל אלו הביאו לקונצנזוס רחב, כלל מדינתי, בנוגע ליעד עלייה של 2 מעלות לכל היותר. להבדיל מההסכמים האחרונים שנחתמו בקיוטו ב-1997 או בקופנהגן ב-2009, ההסכם הנוכחי אינו נוגע רק למדינות מפותחות והוא צעד משמעותי קדימה.

הרע בהסכם:
היעדר מחויבות – בשני הנושאים המשמעותיים ביותר בהסכם, הפחתת פליטות והשקעות כספיות, אין התחייבות בפועל בתוך ההסכם עצמו. בהשפעת ארצות הברית הוחלפה המילה shall’ במילה should’ ביחס להתחייבות המדינות התעשייתיות. לא מדובר על משחק מילים אלא על הסרת מחויבות לאופן ההגעה ליעדים שנקבעו. בשורה התחתונה, אנחנו יודעים לאן אנחנו שואפים אך ההסכם לא מחייב אותנו בצעדים הנדרשים למימוש.

הלא נודע:
ההסכם נסמך על כוונותיהן הטובות של המדינות החתומות, על טכנולוגיות שטרם קיימות ועל התנהגות השוק הפיננסי. לא נקבעו בו מיסוי על אנרגיות מזהמות או לוחות זמנים לירידה הדרגתית בפליטות הפחמן לאורך השנים. עד סוף המאה סביר כי ממשלות יתחלפו, אסונות יתרחשו, ומשברים כלכליים יתחוללו. להבדיל, אמצעים טכנולוגיים חדשים ולא צפויים עשויים לצוץ, מנגנונים פיננסים חדשניים, התגייסות של המגזר הפרטי והעירוני ועוד.

ההסכם חשוב, שאפתני ומשמעותי ביחס לכל מה שהיה לנו עד כה אך החורים והמחויבות המשפטית החסרה בו לא הופכת אותו לפתרון אלא לנקודת ציון אשר ממנה אמור להתחיל המאמץ האמיתי, ההזדמנויות האמתיות והמנהיגות האמיתית שהיא כה נדרשת.

ומה יכולה לתרום הבנייה הירוקה להפחתת פליטות גזי החממה ולהתחממות הגלובלית?

לסקטור הבנייה תפקיד מכריע במאמץ הגלובלי להקטין את פליטות גזי החממה כחלק מהמאבק בתהליך שינויי האקלים והשלכותיו1, ובתוך כך לבנייה ירוקה יכולת הפחתה מוצלחת, משמעותית ומוכחת של גזי חממה:

  • אנרגיה אופרטיבית (צריכת החשמל בזמן תקופת השימוש בבניין) היא הגורם המוביל בפליטות פחמן דוחמצני ממבנים. בנייה ירוקה בעלת פוטנציאל הפחתת פליטות באמצעות תכנון מודע אקלים המקטין את כמות האנרגיה האופרטיבית הדרושה בתקופת חיי המבנה בעיקר לצרכי אקלום. חסכון באנרגיה לצורכי אקלום מושג ע"י תכנון נכון של הבניין מבחינת בידוד, הפניות, פתחים ואוורור.

  • אנרגיה גלומה (אנרגיה המושקעת בבניית הבניין) ניתנת להפחתה על ידי יישום אמצעים הכלולים במסגרת הבנייה הירוקה כגון: ניהול סביבתי של אתר הבנייה, בנייה קלה/מתועשת שימוש בחומרי בניין ממוחזרים וניהול פסולת בניין, ושימוש בחומרי בנייה ידידותיים לסביבה.

  • אנרגיות מתחדשותייצור אנרגיה חליפית באמצעות מערכות סולאריות לחימום מים, תאים פוטווולטאיים לייצור חשמלכל אלו ניתנים ליישום ולשימוש ברמת הבניין והשכונה לצרכי אקלום ובתוך כך לצמצם את ייצור החשמל המזהם.

  • תכנון עירוניסביבתי המורכב מציפוף הבנייה, עירוב שימושים, ותכנון מוטה תחבורה ציבורית מאפשר גם הוא חסכון במשאבים וצמצום פליטות.

מחקר שערכה המועצה הישראלית לבנייה ירוקה בינואר 2012 מעריך את פוטנציאל ההפחתה של סקטור הבנייה בישראל בהתבסס על הניסיון העולמי בתחום. בישראל, חברת מקנזי העריכה בשנת 2009 כי צריכת החשמל המיוחסת לבניינים עומדת על כ 60% מצריכת החשמל הכללית במדינה, וכי בניינים אחראים על כמעט שליש מפליטות גזי החממה.2 ולפיכך שינוי תפיסתי, פרקטי וטכנולוגי בהקשר למבנים יכול לתרום משמעותית להשגת יעדי הפחתה.

כך למשל:

  • הרחבת השימוש במערכות סולאריות לחימום מים במבנים ופוטנציאל ייצור אנרגיה סולארית על גגות, ומניעת שחיקתם עקב מסגרת מצומצמת של החוק (למשל החלת חוק התקנת הדודים רק על בתי מגורים הנמוכים מ-9 קומות).

  • שילוב נושא הפליטות באופן טרמינולוגי ומעשי בהיבטים השונים של תווי התקן לבנייה ירוקה.

  • הגדרת יעד של מבנים ברמת אפספחמן באמצעות שילוב טכנולוגיות חדשות לחסכון אנרגטי, מערכת מבוזרת לייצור חשמל, מערכת קוגנרציה, או אנרגיות מתחדשות, ומערכות לטיפול במים ופסולת.

  • הגדלת פוטנציאל ההפחתה של בנייה קיימת באמצעות התייעלות אנרגטית שמקורה בפעולות של בנייה ירוקה- שיפוץ ירוק כגון: שיפור איטום ובידוד, שיפור זיגוג, הצללות שיפור פוטנציאל האוורור הטבעי, התקנת מערכות חוסכות מים, טיפול במי נגר וכן שיפור החזיתות ושטח הפיתוח במטרה להפחית את תופעת אי החום העירוני, שבעקיפין מצמצמת את התלות בצורך במערכות אקלום. כמו כן, הארכת חייו של המבנה ברמת תפקוד גבוהה, במקרה של מבנה קיים על ידי שיפוצו, בעלת פוטנציאל חיסכון באנרגיה גלומה.

  • השגת יעדים לאומיים להפחתת פליטות דורשת תכנון מקדים וארוך טווח. בולטים היתרונות של תכניות אב לצמצום פליטות בערים בקביעת מסגרת יישומית להפחתת פליטות גזי חממה בסקטור הבנייה. תכניות אלו משמשות כמנגנון אינטגרטיבי בעל יעדים מוגדרים והצעדים הדרושים על מנת לעמוד בהם.

1 UNEP. 2007. Buildings and Climate Change: Status, Challenges and Opportunities, United Nations Environment Programme; The Stern Review: the economics of climate change
2 דוח מקנזי 2009

לקריאה נוספת
למחקר "בנייה ירוקה, משבר האקלים והתכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי- חממה" לחצו כאן

למסמך מדיניות "ישראל ושינויי האקלים- הצעת מדיניות לממשלת ישראל, בחינת אדפטציה ומיטיגציה" לחצו כאן

 

שתפו ברשת
עיצוב ופיתוח: RSVP קרן ברכה האתר נוסד בסיוע קרן ברכה
סגירה
הרשמה לניוזלטר
הרשמה